top of page

עיצומים כספיים

מהו עיצום כספי?

עיצום כספי הוא קנס מנהלי, בדרך כלל בסכום גבוה, שרגולטורים החלו להשתמש בו ביתר שאת בשנים האחרונות, ואותו הם מטילים על מי שנתון לפיקוחם וביצע הפרות הקבועות בחוק שמכוחו מוטל העיצום הכספי.

בשנים האחרונות גובר השימוש בכלי העיצומים הכספיים, שימוש שמעיד על חוסר האפקטיביות של ההליכים הפליליים, בהם השתמשו בעבר הרגולטורים, וההבנה שהתגבשה לפיה ההליך הפלילי אינו ההליך המתאים להפרות בגינן מוטלים עיצומים כספיים.

מאמצע שנות האלפיים, נתן המחוקק סמכות לרגולטורים במשרד להגנת הסביבה להטיל עיצומים כספיים. הסמכות הראשונה ניתנה בחוק הפיקדון על מכלי משקה, תשנ"ט-1999, אולם סמכות זו הייתה יחסית מצומצמת. חיקוקו של חוק הגנת הסביבה (המזהם משלם) (תיקוני חקיקה), תשס"ח-2008, נתן למשרד להגנת הסביבה סמכות להטיל עיצומים כספיים במספר רב של חוקים. חוק המזהם משלם הכיל בתוכו מספר רב של תיקוני חקיקה אשר הוסיפו את סמכות הטלת העיצומים הכספיים לחקיקה הסביבתית.

כל חוק סביבתי שחוקק לאחר חוק המזהם משלם מכיל בתוכו את הסמכות להטיל עיצומים כספיים. כך למשל חוקקו החוק להסדרת הטיפול באריזות, תשע"א-2011, והחוק להסדרת העיסוק בהדברה תברואית, תשע"ו-2016 כאשר הם כבר מכילים את הסמכות למשרד להגנת הסביבה להטיל עיצומים כספיים.

סכומי העיצומים קבועים בכל חוק וחוק וגובהם מושפע מסוג עסקו של המפר – האם מדובר בתאגיד או ביחיד, מהו מחזור העסקאות של המפר ועוד.

לרגולטור אין שיקול דעת האם להפחית או להוסיף לסכום העיצום הכספי הקבוע בחוק אלא רק לפי אמות מידה הנקבעות בתקנות מיוחדות לשם כך. עבור כל חוק שנקבעה בו סמכות להטיל עיצום כספי הותקנו במקביל תקנות המאפשרות להפחית את סכום העיצום הכספי, תקנות אלו ידועות בשם "תקנות הפחתה" (פרט לחוק לסילוק ולמיחזור צמיגים, תשס"ז-2007 שעבורו לא הותקנו תקנות הפחתה).

הרף הראייתי הנדרש כדי להוכיח את קיומה של ההפרה אשר תגרור עיצום כספי, נמוך משמעותית מהרף הנדרש על מנת להרשיע במשפט פלילי ומשך הזמן מהרגע בו מתגלה הפרה ועד הרגע בו עיצום כספי הופך חלוט קצר משמעותית ממשך הזמן שעובר מהיום בו נפתחת חקירה פלילית ועד אשר מתקבלת הכרעת בית משפט (אם הוגש כתב אישום). מטעמים זה מסלול הענישה באמצעות עיצום כספי כל כך אטרקטיבי מבחינת המשרד להגנת הסביבה.

סכום העיצומים הכספיים גבוה מאוד, לעתים, הפרה טכנית של אי מסירת דיווח, שנבעה מטעות אנוש, יכולה להביא לעיצום כספי של מאות אלפי שקלים. עונש אשר מעולם לא היה מוטל אם היה מתנהל בבית משפט הליך פלילי בגין הפרה זו.

מה הוא התהליך המוביל להטלת עיצום כספי?

כדי שניתן יהיה להטיל עיצום כספי, צריכה להתגלות הפרה. על פי רוב, מפקחי המשרד להגנת הסביבה מגלים הפרות לאחר ביצוע סיורי פיקוח, בין אם סיורים מתוכננים ובין אם סיורי פתע. סיטואציות נוספות בה מתגלות הפרות הן כאשר מתקיים אירוע חריג בעסק דוגמת אירוע חומרים מסוכנים.

לעתים הפרות מתגלות לאחר שהמשרד להגנת הסביבה מגלה במערכות המידע שלו כי עסק לא מילא אחר חובות הדיווח המוטלות עליו לפי חוק.

לאחר שמתגלה הפרה, שולח הממונה מטעם המשרד להגנת הסביבה מכתב שכותרתו "כוונה על הטלת עיצום כספי". במכתב זה מפורטות ההפרות שבוצעו וסכום העיצום הכספי שמוטל בעקבותיהן.

מרגע שהתקבל מכתב זה, יש לעסק 30 ימים כדי לענות לטענות שהעלה המשרד להגנת הסביבה ולבקש את ביטול ו/או הפחתת העיצום הכספי. מכתב התשובה של העסק צריך להכיל את כל הטענות העובדתיות והטענות המשפטיות אשר בגינן מבקש העסק לבטל ו/או להפחית את העיצום הכספי.

לאחר שהמשרד להגנת הסביבה מקבל את מכתב התשובה ובוחן את האמור בו, הוא משיב בדבר החלטתו הסופית. בדרך כלל, החלטתו של המשרד להגנת הסביבה היא אחת מבין שלוש האפשרויות להלן: ביטול העיצום, הפחתת העיצום או השארת העיצום בסכומו המקורי.

אם עסק מבקש לערער על החלטתו הסופית של המשרד להגנת הסביבה עליו לפנות לבית המשפט המוסמך. בדרך כלל יהיה זה לבית המשפט המנהלי במסגרת עתירה מנהלית, אולם ישנם חוקים, בעיקר אלו שחוקקו בשנים האחרונות, אשר קובעים כי הערכאה המשפטית המוסמכת היא בית משפט השלום במסגרת ערעור מנהלי.

אם התקבל אצלך מכתב המודיע על כוונת המשרד להגנת הסביבה להטיל עליך עיצום כספי, מומלץ לפנות לעורך דין בעל מומחיות בתחום הגנת הסביבה ובתחום המשפט המנהלי.

לעו"ד גל שניר מומחיות מיוחדת בתחומים הגנת הסביבה ומשפט מנהלי, פנה אונליין לעו"ד גל שניר.

הערה - האמור לעיל אינו מובא כתחליף לקבלת יעוץ משפטי של עורך דין והוא מהווה מידע כללי בלבד, ואין להסתמך עליו בכל צורה שהיא.

bottom of page