אסבסט הוא מינרל טבעי אשר בעבר, בהליכי בנייה של מבנים, נעשה בו שימוש שכיח לבידוד מחום ומקור. עם השנים התברר כי השימוש השכיח באסבסט הוא בגדר בכייה לדורות, וזאת מן הטעם שמחקרים הראו שמדובר בחומר רעיל באופן ודאי, ששאיפה של סיבים ממנו עלולה להביא, לאחר תקופת חיווי שאורכת עשרות שנים, למחלות קטלניות וחשוכות מרפא.

​

עד לפני מספר שנים הטיפול באסבסט היה מפוזר במספר דברי חקיקה, אך בשנת 2011 הצליח המשרד להגנת הסביבה להעביר את החוק למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק, תשע"א – 2011, ולהסדיר בו את ההוראות הרלבנטיות לאסבסט והטיפול בו.

​

נושא חשוב שהחוק מטפל בו הוא הטיפול במפגעי אסבסט.

​

מפגע אסבסט מוגדר בחוק כנוכחות של סיבי אסבסט באוויר או שחרור של סיבי אסבסט לאוויר, לרבות כל אחד מאלה:

​​

1. פליטה של אבק נראה לעין הנגרמת מעבודת אסבסט.

2. אסבסט צמנט שרוף או מרוסק, וכן אסבסט צמנט שרוף במידה ניכרת.

3. אסבסט פריך החשוף לאוויר.

4. מצבור של פסולת אסבסט החשוף לאוויר.

​

סעיפים 10 – 13 בחוק קובעים את ההוראות ואת ההנחיות לטיפול במפגעי אסבסט.

​

ההוראה הבסיסית בחוק, כמובן, היא שאדם לא יגרום למפגע אסבסט (סעיף 10 בחוק), הוראה זו בחוק נכתבה באופן חד משמעי וללא סייגים כלשהם.

​

החוק מתייחס למקרים בהם בכל זאת נגרם מפגע אסבסט על ידי אדם, או שיש לאותו אדם יסוד סביר להניח כי קיים מפגע אסבסט במקום הנמצא בשליטתו או בבעלותו. במקרים אלו על אותו אדם לנקוט באמצעים מיידים למניעת המשך המפגע או להפסקתו ולצמצום הסיכום הנובע ממנו. החוק מגדיר מספר אמצעים בהם ניתן לנקוט, בין היתר ניתן לציין את הפסקת הפעילות הגורמת למפגע, מניעת כניסה של בני אדם לאזור המפגע ועוד.

​

חשוב לזכור (ולבצע), על פי האמור בחוק חלה חובה על אדם שגרם למפגע אסבסט או שבשטח שבחזקתו מצוי מפגע, לדווח מיד לממונה במשרד להגנת הסביבה. לאחר דיווח זה יעביר הממונה, בדרך כלל, הנחיות כיצד לצמצם את המפגע.

​

בסופו של תהליך יצטרך בעל המקום, או מחזיקו, להגיש לממונה בקשה להיתר עבודה באסבסט כדי שהמפגע יסולק (הכללים לעניין ביצוע עבודות באסבסט מפורטים בפרק ו' לחוק).

​

החוק מעניק לממונה במשרד להגנת הסביבה מספר סמכויות בהן הוא יכול להשתמש כשנגרם מפגע אסבסט.

​

ראשית, הממונה רשאי לתת הנחיות למי שגרם למפגע אסבסט ודיווח לו בהתאם לחוק. כמו כן, על פי סעיף 48 לחוק יכול הממונה לתת צו מנהלי לעניין אסבסט, במידה ונגרם מפגע אסבסט או יש חשש ממשי להתהוות מפגע מעין זה. הסמכות לתת צו מנהלי היא בתנאי שלא הוגש כתב אישום בעניין גרימת מפגע האסבסט. הצו המנהלי יכול לכלול נושאים רבים שמפורטים בסעיף 49 לחוק.

​

יובהר, כי החוק העניק גם לראש רשות מקומית לתת צו מנהלי בעניין מפגע אסבסט הקיים בתחום הרשות שהוא עומד בראשה, אולם עליו להודיע על כך קודם כל לממונה.

​

ומה הסנקציות שניתן להטיל על מי שגורם למפגע אסבסט?

​

גרימת מפגע אסבסט היא עבירה פלילית שעלולה להביא לפתיחה בחקירה פלילית והגשת כתב אישום מכח סעיף 54(ג)(3) לחוק. כמו כן, אי נקיטה באמצעים ו/או אי מילוי הוראות הממונה ו/או אי הגשת בקשה לביצוע עבודות באסבסט להסרת המפגע מוגדרים גם כן כעבירה פלילית ועלולים להביא לפתיחה בחקירה פלילית והגשת כתב אישום, זאת מכח סעיף 54 (ג)(4) לחוק.

​

העונש בגין עבירות אלו יכול להגיע לשנתיים מאסר.

​

עבירות אלו יכולות להביא גם להטלת עיצום כספי מצד המנהל לפי החוק. סכום העיצום הנקוב בחוק הינו 409,410 ₪ ליחיד ו-818,810 ₪ לתאגיד.

​

כפי שהסברנו במאמר שעסק בעיצומים כספיים, יעדיף המשרד להגנת הסביבה להטיל עיצום כספי ולא לפתוח בחקירה פלילית, אלא במקרים בעלי חומרה מיוחדת. למידע נוסף, ראו את מאמרנו בעניין עיצומים כספיים.

​

אם נתקלת במפגע אסבסט, או חלילה גרמת למפגע, מומלץ לפנות לעורך דין בעל מומחיות בתחום הגנת הסביבה והטיפול באסבסט, כדי שייעץ לעניין הדרך המתאימה ביותר לטיפול במפגע.

​

לעו"ד גל שניר מומחיות מיוחדת בתחומים הגנת הסביבה ומשפט מנהלי, פנה אונליין לעו"ד גל שניר.

​

​הערה - האמור לעיל אינו מובא כתחליף לקבלת יעוץ משפטי של עורך דין והוא מהווה מידע כללי בלבד, ואין להסתמך עליו בכל צורה שהיא.

​

​